כולנו יודעים שהמוצרים שאנחנו קונים לא צצו יש מאין, נוצצים ועטופים
ניילון, על מדף הסופרמרקט. אבל האנשים שגידלו או ייצרו את המוצרים הללו הם
בלתי נראים עבורנו. כמה שעות הם עובדים ביום? יש להם הפסקות? האם העבודה
מסכנת את בריאותם? מותר להם להתאגד? מנצלים אותם? ואולי הם ילדים? או נשים
שמרוויחות רק חצי מהגברים באותה משרה?

הרבה ממוצרי השוק
החופשי מיוצרים תוך יחס לא הוזן ונצלני של היצרנים והחקלאים. החתירה
לרווחים מקסימליים ולצמיחה בלתי מוגבלת מביאה לעתים לרמישת זכויותיהם
הבסיסיות של העובדים.בין השאר: שכר זעום שאינו מספיק למחיה, תנאי עבודה לא
הולמים ואף מסוכנים, שעות עבודה מרובות, איסור על התאגדות ועבודת ילדים.
יצרנים וחקלאים קטנים רבים נדרסים או נבלעים על ידי תאגידים וחברות
גדולות.

הסחר ההוגן מציע אלטרנטיבה.

הסחר ההוגן הוא כלי לפיתוח כלכלי שוויוני ובר קיימא, שנלחם בניצול ובדורסנות שבשוק החופשי ופועל להפחתת העוני והפער החברתי. סחר הוגן מקדם ערכים של אחריות חברתית וסביבתית, כלכלה סולידרית וקהילתיות.

הסחר ההוגן מצמצם את פער התווך בין היצרן לקונה, כך שמקסימום רווח יחזור ליצרן.

אלו הקריטריונים לסחר הוגן:

תשלום הוגן, שמאפשר ייצור ללא ניצול העובדים וללא פגיעה בסביבה.

תנאי עבודה הולמים.

יצירת הזדמנויות ליצרנים מעוטי יכולת כלכלית מאוכלוסיות מוחלשות, שאין להם אפשרות או שמתקשים למכור

בשוק החופשי.

מחויבות להתנהלות צודקת ומכבדת מול היצרנים ומול הקונים, ולשקיפות מלאה של ניהול המסחר.

פיתוח יכולת ועצמאות אצל היצרנים. יחסים ממושכים עם משווקי סחר הוגן מאפשרים ליצרנים לשפר יכולות ניהוליות ואת הגישה לשווקים חדשים.

קידום מודעות לסחר הוגן אצל הקונים.

שיויון מגדרי. תשלום שווה עבור עבודה זהה לנשים ולגברים.

הגבלת עבודת ילדים. אכיפה מלאה של הצהרת האו"ם על זכויות הילד והחוקים המקומיים בנושא, כך שבטחונם, רווחתם וחינוכם של הילדים לא יפגעו.

שמירה על הסביבה.

יחסי מסחר הוגנים. ללא מיקסום רווחים על ידי פגיעה ברווחת היצרנים.